<h1>ספר החינוך מצוה תק"א</h1>
<h2>דף כא.</h2>
שלא ירבה לו המלך נשים הרבה, ועל זה נאמר [דברים י"ז] ולא ירבה לו נשים. וטעם המצוה מבואר בכתוב כי הנשים מסירות לב בעליהן, כלומר שמפתות אותן לעשות מה שאינו ראוי בהתמדתן עליהם תחרות וריבוי דברים וחלקלקות. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [סנהדרין כ"א ע"א] שעד שמונה עשרה נשים הוא מותר לישא ולא יותר, ואפילו הן כאביגיל שהיתה צדקנית וזריזה וטובה. ויתר פרטיה בפרק שני מסנהדרין. וזאת מן המצוות שהן על המלך לבדו. ונוהגת בזמן שיש לנו מלך, ואם עבר על זה והוסיף ליקח אחת על שמונה עשרה חייב מלקות ויש לו לגרשה.
